כל הזכויות שמורות לשימי רף 2017  

בנייה ועיצוב אתר  BestSite

  • Facebook Social Icon
  • YouTube Social  Icon

פרח לב הזהב

 באנגליה, בשנת 1640, חיה משפחה ובה אם ושלושה אחים.
האם חלתה ושכבה במיטתה ימים רבים. בניה הזמינו תחילה את הרופאים הקרובים, אך הם לא הצליחו לרפאה. 
הזמינו רופאים מרחוק, ומצבה של האם הלך והחמיר.
הם השקיעו את מיטב חסכונותיהם בצמחים יקרים, בשיקויי פלא ובלחשים. 
האם נשארה לשכב. המשפחה הפכה ענייה, הם חיו מיום ליום.

יום אחד, לעת ערב, נשמעה דפיקה בדלת. הבית עשוי עץ, חדר אחד.
מי שם? שאל האח הבכור.
"אני עובר כאן בדרך, ראיתי אור בביתכם, אולי תוכלו לתת לי מקום ללון בלילה הקר?"
פתחו לו את הדלת.
אמר האח השני: "יש כאן מקום על הרצפה, האם יש לך במקרה דבר מה להוסיף לנו לארוחת הערב?"
"אין לי אוכל, אבל נראה לי שאולי אוכל לעזור בדרך אחרת. 
אני רואה על פניכם שאתם מוטרדים מאוד, מי שוכב שם במיטה? האם מישהו חולה כאן?"
אמר האח הצעיר: "אימנו חולה כבר זמן רב, כל הרופאים וכל התרופות לא הועילו, לא נישאר לנו כסף ואנו לא יודעים מה עוד נוכל לעשות"
"אולי אוכל לעשות משהו, תנו לי לראות", אמר האיש. ניגש למיטה, הביט באם הנאנחת בסבל, מישש את הדופק לרגע והביט בעיניה.
"ראיתי פעם מקרה כזה, ייתכן שיש פתרון, יש פרח אחד, אם תוכל אמכם לראותו, תבריא מיד"
"נו ובכמה תמכור לנו את תרופת הפלא?" אין לנו כסף! אמר הבכור
"זה לא עולה כסף, אך כדי להביא את הפרח צריך לצאת למסע".
"לא נוכל לצאת עכשיו למסע, מישהו צריך לפרנס את הבית" אמר האח הבכור.
"ומישהו צריך לסעוד את אימנו החולה" אמר האח השני
"אני אצא למסע" אמר האח הצעיר.
"לא תוכל לצאת למסע" אמרו האחים, “אתה קטן, יעבדו עליך בדרך, אתה תסתבך, 
והפעם אנחנו לא נוכל לבוא להציל אותך!"

לאחר וויכוח, הבינו שבעצם אין להם ברירה, ובעצם, מה כבר יש להם להפסיד?
איך בכלל נראה הפרח? ואיפה הוא גדל? שאלו האחים
"לפרח יש לב של זהב, הוא נמצא רחוק. מעבר ליער, מעבר לנהר, על פסגת ההר.
הביט הנווד בעומק עיניו של האח הצעיר: "אך ספק אם תוכל לראותו, כי גם אם אספר לך איך נראה הפרח 
והיכן הוא גדל לא תוכל למצוא אותו עד שתגלה בעצמך את הפרח לב הזהב".

לפני היציאה לדרך נתן לו האח הבכור תיק ובו לחם וגבינה קשה: "קח, זה כדי שלא תהיה רעב במסע”.
האח השני נתן לו מעיל ואמר: "זה כדי שלא יהיה לך קר".
האם קראה לו אל מיטתה ונתנה לו ממחטה אדומה ושמה רקום עליה ואמרה בקול חלוש: “כדי שתזכור את מטרת המסע ושיהיה לך כוח לחזור הביתה”.

הילד הלך עד שהגיע ליער. החל להתבונן על הפרחים, אף פרח לא נראה לו כמו הפרח שהוא מחפש.
עבר מפרח לפרח עד שמצא עצמו בלב היער. הוא לא ראה את המשך השביל, וגם השביל שבו הגיע לא היה ברור.

לפתע שמע: “קרעע קרעע"
מה אתה עושה ביער ילד? זה היה עורב.
אמא שלי חולה, יצאתי לחפש ביער פרח אחד שירפא אותה, אבל הלכתי לאיבוד.
"מה יש לך בתיק? אני מריח לחם וגבינה. אם תיתן לי אותם אוכל לעזור לך"
"אבל אם אתן לך אותם אני אהיה רעב"
"גם אם תישאר ביער אתה תהיה רעב. אתה רוצה להציל את אמא שלך?”
הילד נתן לעורב את האוכל שלו.
"קרעע, הלכת לאיבוד?” שאל העורב.
"כן, אני לא יודע לאן ללכת, הלכתי לאיבוד!”
"האם אתה באמת בטוח שהלכת לאיבוד?”
הביט הילד לשמיים, עכשיו כמעט צהרים, השמש כמעט בדרום. ירדתי מהשביל ימינה. אז הנהר שם.
הילד החזיר מבטו אל העורב, "ופרח לב הזהב?” אבל העורב כבר לא היה שם.
"הוא לקח לי את האוכל ולא עזר לי בכלל" חשב הילד בכעס
הילד הלך, ואחרי זמן מה שמע מרחוק את קולות הנהר השוצף. 
הגיע לנהר, התקרב, הנהר שוצף, מעבר לנהר ראה המון פרחים. גזע עץ נסחף בזרם ומתרסק על סלע.

פתאום שומע מאחוריו קול מוזר, זב היה ברבור: "ילד מה אתה עושה כאן"
אמא שלי חולה, אני מחפש את פרח לב הזהב, אבל לא אוכל לחצות את הנהר -"אם אפול למים אני אקפא מקור ולא אוכל לצאת"
אמר הברבור: " אם תיתן לי את המעיל שלך, אוכל לעזור לך”.
"אם אתן לך את המעיל אני אקפא מקור"
"אתה רוצה לעבור לצד השני?" שאל הברבור
הילד נתן את מעילו לברבור.
הברבור אמר: "איך אתה מגיב כשאתה חושב “על מה יקרה כשתיפול”?
הילד התקרב לקצה גדת הנהר וחזר בליבו על שאלתו של הברבור: "איך אני מגיב כשאני חושב "מה יקרה אם אפול"?.
הילד הביט שוב על הנהר: איך אני מגיב? הלב שלי דופק, הרגליים שלי רועדות. מבטו נמשך אל המקום הכי סוער ולא זז משם.
ואז הוא שם לב שבמקום הכי סוער יש סלעים גדולים שהמים נתקלים בהם בשצף ברעש ובעצמה, אבל המרחק בין הסלעים הוא כזה שאם רגליו לא ירעדו יוכל לקפוץ בניהם.
הוא הפנה את מבטו אל הברבור: "ופרח לב הזהב?”, אבל הברבור כבר לא היה שם.

"שוב רימו אותי, אולי לא הייתי צריך לצאת למסע הזה"

הילד מישש את הממחטה הרקומה שנתנה לו אימו, הביט אל הפרחים בצד השני של הנהר, 
התרכז והצליח לקפוץ מסלע לסלע עד שהגיע לגדה השנייה של הנהר. 
עכשיו הוא הביט בפרחים שמעבר לנהר מקרוב, אבל לאף פרח לא היה לב של זהב.

מעבר לנהר החל שביל שטיפס אל ההר. 
השביל נהיה יותר ויותר תלול, עד שהילד מצא עצמו מטפס על מצוק בעזרת הידיים והרגליים
"מצאתי בעצמי את דרכי ביער וחציתי ללא עזרה את הנהר, בטח שאני יכול לטפס על המצוק”.
אבל כשכבר היה די גבוה הביט למטה, לפתע המדרגה שעליה הניח את רגלו התמוטטה, הוא שלח יד והצליח לתפוס שורש של עץ.

הוא שומע קול, ומאחוריו הגיע עיט.
"ילד מה אתה עושה כאן באמצע המצוק?”
הילד צעק כמה מילים כקריאה אחרונה לעזרה: "נתקעתי, אימא, פרח, תציל אותי”.
"ילד, מי תהיה לבלי המחשבה שנתקעת?”
העיט לקח לו את הממחטה מהכיס האחורי של המכנסיים ועף לראש ההר.
"הי תחזיר לי את הממחטה, זה מאימא שלי!"
הילד שלח יד ותופס משהו, מרים רגל ושולח עוד יד. “אתה גנבת לי את הממחטה”. 
הוא טיפס, ובלי ששם לב מצא את עצמו בראש ההר. העיט כבר לא היה שם.

הוא התיישב בראש הר, מתנשם. מתבונן על הפרחים בראש ההר, הם נראים ממש מוכרים, אבל משהו שונה בהם. 
הצבעים חיים יותר, ופרח אחד במיוחד, נראה שיש לו לב של זהב.
הוא קטף פרח אחד. שם בתיקו.

הוא יורד מההר, ועובר ליד הפרחים שליד הנהר. 
פרח אחד מושך את עיניו: "הפרח הזה – הוא מזכיר לי משהו"
גם ביער וגם לי הבית, כמה מהפרחים נראים לו ממש מוכרים.
הוא נכנס הביתה, שני אחיו ישבו ליד מיטת אמם.

"אמא הבאתי לך את פרח לב הזהב"
האח הבכור שואל אותו: "למה אתה כלכך רזה?”
“העורב ביער לקח לי את האוכל, ולא עזר לי בכלל ורק שאל אותי -”אתה באמת בטוח שהלכתה לאיבוד?”
"איפה המעיל?” שאל האח השני.
“הברבור לקח לי אותו ואמר: “איך אתה מגיב כשאתה חושב מהיקרה אם תיפול לנהר?. 
והעיט, כשהייתי תקוע באמצע המצוק, הוא גנב לי את המטפחת ואמר "מי תהיה בלי המחשבה שאתה תקוע?” 
ואז רדפתי אחריו עד ראש ההר, והוא ברח, ואז אני מצאתי בעצמי את פרח לב הזהב!”

האם הקשיבה לסיפורו של בנה הצעיר ואמרה: "תראה לי את פרח לב הזהב"
התקרב הילד אל מיטת אימו, פתח את התיק. הפרח היה קצת נבול, כמה מעלי הכותרת שלו נשרו.
"הנה הפרח אמא, את רואה את לב הזהב?”. האם לקחה את הפרח בידה, התבוננה בו, הוא נראה לה כמו פרח רגיל. 
מחשבה הופיע בליבה: “הנווד אמר שאם אני רוצה להבריא, אני צריכה לראות את לב הזהב של הפרח"

היא אמרה לבנה הצעיר: "תן לי את התיק שלך, אני רוצה לפגוש את כל החיות שאתה פגשת”.
היא שמה בתיק מעט לחם וגבינה קשה, לבשה מעיל ויצאה לעבר היער.

 

Please reload