בעקבות השריפה בכרמל, 2010

קרבנות ה"עסקים כרגיל" בלי שום ציניות. השרפה התפשטה במהירות בגלל היובש. אם היה יורד גשם לפי הממוצע בשלושים השנים האחרונות, ההתפשטות הייתה אטית בהרבה - הייתה לחות באדמה, עשבים ירוקים ועלים צעירים בעצים. מה גרם ליובש? שינויי אקלים כמובן. הביטוי "עסקים כרגיל" מציין בדוח הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים את העתיד האפשרי בו לא יעשה דבר לצמצום הפליטות, ואז על פי התחזית הסבירה, תהייה התחממות ממוצעת של 6.5 מעלות במאה השנים הקרובות. הרוגי השרפה הם קרבנות הממשלה רק בנסיבות המקורבות (זה פשוט נפל במשמרת שלהם) ויכול להיות שגם עם ציוד מתקדם לכיבוי אש השרפה הייתה ענקית. אבל הנסיבות היסודיות (כפי שג'רר דיימונד קורא לזה בספרו “רובים חיידקים ופלדה”) הם תוצאה של שינויי אקלים. אפשר להתחיל לספור את קרבנות שינויי האקלים ולציין אותם בשלט במשמרת מחאה מול בית ראש הממשלה.

השרפה גם שינתה את התפיסה שלי על "איך נוצר מדבר”. כבר כמה חודשים אני רואה לפי דפוסי האקלים ופיזור הצמחייה שקו המדבר עלה 150 קילומטר צפונה. בשולי כבישים שירד בהם גשם דל, או במקומות של הצטברות טל, יש כתם של נביטת חובזה וצמחים אחרים, בעוד שאר השטח יבש. דפוס נביטה זה מתאים לאזורי מדבר כמו מדרום לבאר שבע.

לפני השרפה חשבתי שבהתמעטות הגשם הצמחים והעצים יתייבשו לאטם, ימותו והרווח בניהם יגדל לפי תכולת המים בקרקע. עכשיו הבנתי שהדינמיקה שונה. הצמחים מתייבשים, נשרפים, ואחרי כמה שנים נשרפים שוב. היער לא מתחדש אלא עצים פזורים, הרחוקים מספיק ממוקד השרפה. החיבר בכרמל, כבר נשרף בעבר, התחדש מעט ונשרף שוב.